בתא הציפה, המוח משתחרר מהעומס החושי ועובר לגלי אלפא ותטא, המאפשרים רוגע ומדיטציה עמוקה (בדומה למצב המוח בחלימה). הגוף מזהה את הסביבה כבטוחה לחלוטין – מה שמפחית את הורמוני הסטרס (כמו קורטיזול) ומעלה אנדורפינים המשמשים לשיכוך כאבים טבעי.
בנוסף, ללא השפעת כוח המשיכה, עמוד השדרה והשרירים המייצבים זוכים להרפיה מוחלטת, המובילה להתרחבות כלי הדם ולשיפור זרימת הדם.

האנרגיה שנחסכת מההתמודדות עם העולם החיצון מופנית כולה פנימה – לריפוי טבעי, התאוששות, חידוש תאים ואיזון מחדש של הגוף והנפש.

​

תרפית הציפה נחקרה רבות ונמצאה כמיטיבה במצבים של:​

• סטרס, חרדה, דכאון

• פוסט טראומה ptsd

• כאב כרוני

• פרה מנופאוזה ומנופאוזה

• בעיות שינה

• שיקום שרירים והתאוששות ספורטיבית

• חסם יצירתי

• קשב וריכוז Adhd

תא הציפה הראשון פותח בשנת 1954 על ידי חוקר מח בשם ג'ון סי לילי, שהיה גם פיזיקאי, ביולוג, פסיכואנליטיקאי ורופא. לילי חקר את השפעות החסך החושי על תפקוד המוח ומצא ששהות בסביבה כזו, מייצרת את המנוחה העמוקה ביותר שחווה בחייו. בהמשך המחקר נתגלו יתרונות גופניים ומנטליים רבים נוספים. בשנת 1972 הגיע לציפת התנסות מתכנת בשם גלן פרי, לאחר חוויה עוצמתית בתא, הוא בחר להקדיש את חייו להנגשת הציפה לכלל. בשנות ה70 הוא הקים בשיתוף עם ג'ון סי לילי את מפעל יצור תאי הציפה הראשון בעולם. ב- 1979 הקים עם אשתו לי פרי את מרכז הציפה הראשון בעולם - בבוורלי הילס.